הגיע הזמן לנפץ כמה מיתוסים על אלכוהול, ולצאת לחגוג.
אנחנו מכירים את הסצנה הזו מאלף ואחד סרטים: בחורה או בחור נכנסים לפאב, מתיישבים על הבר, מזמינים ומחכים. עבורם אלו כמה דקות של המתנה, אבל עבור יושבי הבר זוהי יריית הפתיחה לחידון מורט עצבים שכל כולו מסתכם בשאלה – מי זו שם על הבר? או: מה הוא עושה כאן לבד? נכון, העולם כבר הציב שאלות גדולות יותר בדבר הקיום האנושי, אבל עם אלכוהול ביד החוקים משתנים והשאלות הקטנות הופכות גדולות מהחיים. כדי לפתור את התעלומה צריך רמז, והוא יגיע במהרה ויאיר את אישיותו של המזמין עם הדרינק הראשון.
אז מה הדרינק שלנו אומר עלינו? בואו נציץ בתפריט.
נאמני הוויסקי שבינינו, סינגל מאלט, בלנדד או בורבון, הם ככל הנראה גברים מהסוג הישן, כאלה שעשן סיגריות ושבבי עץ משתרכים אחריהם. מאז ומתמיד הוויסקי שווק כדרינק גברי, חזק ישן וטוב, כזה שלומדים לשתות עם הזמן – אחרי טקס חניכה ששורף את הגרון ומטהר את הנשמה – עד שמסתגלים. אם המשכנו עם הוויסקי אנחנו כנראה גברים שראויים לצרוך אותו על הבר. ומה עם נשים ששותות וויסקי? סקרים מראים כי שליש משותי הוויסקי בבריטניה הן דווקא שותות והאחוזים עולים משנה לשנה. דווקא בגלל האישיות הגברית שלו, הוויסקי מעניק לנשים האוחזות בו מעמד-על מיוחד: מחוספסות, סוערות, פאם פאטאליות מסובבות גברים.
הג’ין הוותיק הוא דרינק פופולרי בעולם, בעיקר בממלכה הבריטית, אלא שבישראל הוא לא תמיד קיבל את הכבוד הראוי לו. הג’ין מעיד על בגרות השותה – כבר עשרות שנים שאתם עם הג’ין אנד טוניק ואין לכם שום עניין במשהו אחר. זו לא תחושה, זה עניין מדעי: מחקר אנגלי שנעשה בין צרכני אלכוהול הראה שאנשי הג’ין ניחנים ביציבות יחסית והתמקדות בבית ובמשפחה. הם נמצאים במערכות יחסים ארוכות, לא נוהגים באימפולסיביות ולא משנים את התנהגותם והופעתם על פי טרנדים ואופנות. הזמנתם ג’ין? אתם יודעים מה אתם עושים.
אלו שיזמינו טקילה הם ההפך המוחלט משותי הג’ין. לרוב הם יהיו אנשים במשימה: לדפוק את הראש בלי לדפוק חשבון. כמה שיותר מהר, רועש, עם קפיצות, צעקות וצחוקים מופרזים. כשאנשי הטקילה שותים, כולם יודעים שהם באים לחגוג. הם לא ייתקעו על הבר אלא ימשיכו אל הרחבה, לחפש ריגושים ולהראות מוחצנות. הם לא מוטרדים מהיום שלמחרת, וזה בדיוק מה שהם רוצים שידעו עליהם.
יין הוא יצור מבלבל על בר. מצד אחד הוא יעיד על מי שלא משחק במגרש הרגיל של האלכוהול, טיפוס רומנטי עם רוחב אופקים וחיבה לדברים הטובים שבחיים. מצד שני, יין הוא המשקה הזה שדודה שלנו שותה בחגים, כשחייבים להרים כוסית והיא רוצה להסתפק במשהו סמלי. כך שאם אתם כבר מזמינים יין על בר, עדיף להיות הטיפוס הראשון – כזה שמזמין את כל הבקבוק וחולק אותו עם הפרטנרים הנכונים.
לבירה אפשר להקדיש אלפי שורות, אך בגדול, אם אתם מוצאים את עצמכם עם בירה ביד, אתם אומרים לעולם: אנחנו יומיום, אנחנו פשטות, אנחנו אמת. בירה הוא משקה של חבר’ה, בקטנה, לא עושה מעצמו עניין. אפשר לגשת ולדבר איתנו, רק לא באמצע משחק כדורגל בטלוויזיה.
ונקנח בוודקה, שהיא בסיס לאינסוף קומבינציות, וכל אחת מהן מעידה על אישיות שונה. וודקה טוניק לדוגמא, הוא משקה של נשים עירוניות, מתוחכמות, כאלה שרואות עולם וטלוויזיה נכונה. לעומתו הקוסמופוליטן, אהובן של נשות “סקס והעיר הגדולה”, כבר מזוהה עם נשים בוגרות יותר ומעודכנות פחות (התוכנית ירדה מהמסכים בשנת 2004!). אם אתם מזמינים וודקה ראשן אתם פתוחים לחגיגות אבל בסטייל מעודן ובוגר. הלכתם על וודקה רדבול? אתם כנראה חיילים או סטודנטים או אמריקאים בקומדיית קיץ, ומכיוון שלא השגתם דלק טילים, אתם הולכים על הדבר הקרוב ביותר. הזמנתם 4 וודקה-תפוזים? אתם בטוח חיילים במועדון, כדאי שתיהנו מהערב, מחר יהיה לכם כאב ראש. ואם אתם מזמינים פשוט וודקה נקיה, ולא את המותגים המשובחים של המשקה, אתם כנראה בדרך לניתוח שדה פתאומי. שיהיה לכם בהצלחה.
