הגיע הזמן לנפץ כמה מיתוסים על אלכוהול, ולצאת לחגוג.
הגעתם לשדה בזמן, עברתם את הבידוק הביטחוני, בקושי צלחתם את המשקל העודף במזוודה, רצתם לשער הנכון, התיישבתם במטוס, והנה – אתם ממריאים לחופש. ואז זה מתחיל: האיש שלידכם מפגין בעלות גם על משענת היד שלכם, ובדיוק ברגע שאתם פותחים את המגש המתקפל מישהי מלפנים משכיבה את המושב שלה עד הסנטר שלכם. ברקע נשמעות זעקות שבר של זאטוטים שמגלים ברגעים אלו ממש את נפלאות הלחץ באוזניים. המשברים לא נפסקים, וככל שהטיסה מתארכת דרכי המילוט של סרטון הבטיחות לפני ההמראה כבר לא נשמעות כמו אפשרות גרועה כל כך. בקיצור, הבנתם את הרמז: אתם זקוקים למשקה.
טיסה ארוכה מעבר לים היא זמן נהדר לשתייה (כל עוד אתם לא מטיסים את המטוס). יש לכם שפע זמן לשרוף, תוכלו להירגע מהריצות שמתלוות לכל טיסה, אתם לא ממש זקוקים לכישורים המוטוריים שלכם, ואולי הכי חשוב – עגלת המשקאות נמצאת ממש לידכם. אם אתם טסים במחלקה הראשונה, הדבר היחיד שתצטרכו לדאוג הוא לא לשתות יותר מדי. אם אתם טסים במחלקת התיירים, הדאגה שלכם צריכה להיות הפוכה: כדאי שתשתו מספיק כדי לעבור את הטיסה בשלום. הרעיון הוא לא דווקא להשתכר, אלא להרגיש נוח, להיות מספיק מבושמים כדי לא להתרגש מהשהייה הארוכה בקופסה המעופפת הזו.
לפני שנבחר את המשקה שלנו בעגלה, כמה טיפים סביבתיים. שתייה במטוס עדיפה במושב ליד החלון. א. תמיד יותר כיף ליד החלון. ב. יותר כיף לשתות מול נוף. ג. בשלב מסוים הראש שלכם ייפול על החלון ותירדמו. טיסה בצירוף שתייה אומרת שיש סיכוי שתאלצו לקום ולרוקן את הנוזלים בגוף, וזה לאו דווקא מה שבא לכם לעשות כשהמטוס ואתם מתנדנדים, לכן כדאי להקפיד להימנע משתיית חצאי ליטרים של בירה ולהיצמד לדרינקים חזקים, קצרים וקולעים.
לחברות התעופה הבינלאומיות יש מדיניות שונה באשר לצריכת משקאות בטיסה. יש את אלו שמציעות אותן בחינם, אצל אחרות צריך לשלם. בכל מקרה, כולן מחזיקות מגוון מספיק רחב של משקאות כדי להטיס אותנו לאחוזי אלכוהול מספיק גבוהים. אגב, המדיניות שלכם לא חייבת להתבסס רק על עגלת השתייה. היא יכולה לכלול גם קנייה של בקבוקון קטן או שניים בדיוטי פרי, לבקש מהצוות האווירי כוס עם 2 קוביות קרח, ולוותר על הצורך בבר המתנייד. אבל אם בחרתם ללכת על רוחב ליבה של חברת התעופה, נותר רק לבחור. עגלת משקאות עשירה יכולה לתפקד כמו חנות ממתקים, אלא שאנחנו ממליצים לבחור בממתק אחד ולחזק אותו בהתאם לתחושה.
אז מה שותים? בעינינו קיימים 3 נתיבי אוויר נכונים: היין, המשקאות הנקיים והקוקטיילים. היין פשוט, אדום או לבן, בהתאם להעדפה האישית שלכם. אפשר לבקש בקבוקון או שניים, לשים בסל המושב שלפניכם, וללגום מדי פעם. הוא ישחרר וירגיע מספיק בשביל לפטפט עם השכנים לשורה, להתמודד עם ארוחות הפלסטיק שיוגשו בהמשך, ולהרדים אתכם עד הנחיתה. אפשר לבחור במסלול הוויסקי, הג’ין או הוודקה הנקיים. הוודקה יותר מעוררת, ולכן ההמלצה שלנו היא דווקא לשקוע בחלומות על עננים ולבחור באפשרויות הראשונות. אגב, חברות תעופה כמעט ולא מחזיקות בקבוקי טקילה במטוסים, אולי כדי להימנע ממסיבה לא מתוכננת בקוקפיט. האפשרות השלישית והמומלצת ביותר: קוקטיילים. למה לא? צוות האוויר כבר מוכן עם העגלה, אתם רק צריכים לומר באנגלית את מילות הקסם: “בלאדי מרי”, “טום קולינס”, “ג’ין ריקי”, “שוופס ראשן”, ומיד תראו כיצד הברנדי, הרום, הוויסקי והוודקה נפגשים במיץ עגבניות, לימון סחוט, שוופס, סוכר, קרח ושאר המרכיבים. אתם אפילו לא צריכים לשטוף את הכלים אחר-כך, הכול עליהם.
זהו, עשיתם את הבחירה, המשקה בידיכם, ועכשיו הגיע הזמן לצוף ולא לקחת יותר החלטות. יש הנאות גדולות יותר מאשר לשבת במטוס שעושה דרכו בקצב קבוע מנקודה לנקודה בלי שום יכולת לעצור באמצע. אבל אם ישבתם במושב הנכון, מצאתם נקודה יפה באופק בה אתם יכולים לבהות, ודאגתם למשקה הנכון בגרון – יש סיכוי שתעברו את הטיסה בצורה נעימה. עוד כמה שעות הקפטן יכריז שצריך ליישר את הכיסאות, לחגור חגורות ולחזור לחיים האמתיים. בינתיים יש לכם קוקטייל טוב ביד, ולפעמים זה כל מה שצריך.
