בחזרה לתאילנד

מה כבר יכולנו לזכור מטיול שהיה לפני 15 שנה?
נסענו ארבעה חברים, ובאופן מפתיע נשארנו ארבעה. עד סוף הטיול, ועד היום.
החבר הצלם צילם את הטיול בפילם. בחירה מקורית כבר אז, אבל כתוצאה מהחירות האומנותית שהשארנו לו, לא נותרה תמונה אחת.

הוא לא פיתח לנו, ואלה שכן פיתח נותרו אצל גרושה זו או אחרת. כך או כך, נפגשנו ארבעה חברים, 15 שנה אחר כך, ללא אף תמונה ועם זיכרונות בלבד, לדון ברעיון מהפכני: לצאת שוב בדיוק לאותה החופשה אליה יצאנו כשהשתחררנו מהצבא.

קוקטייל בשקיעה מול הים

אפשר לצאת בדיוק לאותו הטיול? אנחנו כבר לא אותם האנשים, בשביל זה אפילו לא צריך תמונות, מספיק ראי. החתיך הגבוה כיום קצת שמנמן וקירח. זה שהבנות אהבו היום קצת שמנמן וקירח. הספורטאי, מלך כדורעף החופים של קוסמוי,  היום שמנמן וקירח. ואני? אשרי וטוב לי! חיצי הזמן כמו לא נגעו בי: הייתי כבר אז שמנמן וקירח.

מה עשינו שם? תלוי את מי שואלים. אחד פגשנו רק בטיסה לשם ובחזרה. בין לבין, כמו שאמר אז, הוא “עבד” –  מנופף לנו לשלום מהטוסטוס עם בחורה מתחלפת. היום זה לא יעבוד לו יותר. אנחנו השלושה התמסרנו לאורח החיים המקובל בחושות באיים: קמים בצהריים. אוכלים פאד תאי, שותים שלושה ארבעה וודקה רד בול. מסאז’. מנגו בשקית על הים. שלושה ארבעה רד בול. קרטיב. צ’יקן בגט. וודקה רדבול. יוצאים לבלות. שם שותים שלושה ארבעה וודקה רדבול, ואז להרמת המורל שותים באקט. מה זה באקט? דלי לא מאוד נקי, עם קרח, קולה, וויסקי פח ואה כן, רדבול.

אני זוכר היטב את הרדבולים האלה. הגיעו בבקבוקי זכוכית כמו של תרופה והטעם בהתאם. מי שהיה רגיש לקפאין היה מסתובב ער עד הבוקר, ומי שלא, גם. לא טעמתי את המשקה הזה לפני, אבל הטעם היה כל כך נורא ודומיננטי עד שהצליח להסתיר לחלוטין את טעם הוודקה המקומית.

בקבוק בירה משקפי שמש וכובע על חול בים

למה שתינו את זה? שאלה טובה. למה צבענו את הפנים לפני מסיבת הפול מון? למה צחצחנו שיניים עם מים מינרליים אבל אכלנו אוכל מטונף בקוואסן? קשה להסביר היום, שנים לאחר מכן, החלטות שקיבלנו בתאילנד.

זה לא היה דיון ארוך. בסופו הוחלט שלא ניסע לשם שוב ארבעתנו. אנחנו פשוט לא בני 21. חוץ מזה גם הנשים החליטו שניסע כל המשפחות והילדים ביחד לכרתים. הייתי רוצה לחזור ככה לתאילנד, אבל רק בתנאי שאהיה בן 21 שוב. כך או כך, לא צבעתי יותר את הפנים למסיבה, לא צחצחתי שיניים עם מים מינרלים, וברד בול לא נגעתי מאז. יש דברים שעדיף שיישארו בתאילנד.

נערים משפריצים מים בים על רקע השקיעה

את המסיבות החלפנו בערבים קבועים האחד אצל השני, או ביציאה פעם בכמה שבועות בה אנחנו בעיקר מדברים על זה שחבל שיצאנו.  פאד תאי אנחנו עוד יכולים לאכול, אבל אם זה בערב אז הקינוח יהיה כנראה טאמס. דווקא בכל הקשור לאלכוהול המצב השתפר. אני אוהב קוקטיילים, ומזל שיש תחליפים עם סטייל. וודקה ראשן לדוגמא. הטעם המריר מתוק של הטוניק והחמוציות מכסה לגמרי את הוודקה, ובניגוד למשקאות העבר, הוא ממש טעים לי. אז אולי טוב שאני כבר לא בן 21.

בחזרה לתאילנד was last modified: June 21st, 2017 by מערכת הבלוג

Leave a Reply

Your email address will not be published.

אני מאשר/ת קבלת עדכונים באמצעות דואר אלקטרוני.
אנו מתחייבים לא להעביר את פרטייך לגורם נוסף.
השאירו פרטים
רוצים להישאר מעודכנים?
אני מאשר/ת קבלת עדכונים באמצעות דואר אלקטרוני.
אנו מתחייבים לא להעביר את פרטייך לגורם נוסף.
השאירו פרטים
רוצים להישאר מעודכנים?
אני מאשר/ת קבלת עדכונים באמצעות דואר אלקטרוני.
אנו מתחייבים לא להעביר את פרטייך לגורם נוסף.
השאירו פרטים
רוצים לשמוע על עוד משקאות, קוקטיילים וערבובים?
אני מאשר/ת קבלת עדכונים באמצעות דואר אלקטרוני.
אנו מתחייבים לא להעביר את פרטייך לגורם נוסף.
השאירו פרטים
אהבתם מה שקראתם?
רוצים לשמוע עוד?
אני מאשר/ת קבלת עדכונים באמצעות דואר אלקטרוני.
אנו מתחייבים לא להעביר את פרטייך לגורם נוסף.
קוקטיילים וערבובים?
רוצים לשמוע על עוד משקאות,