כבר טיילנו בפאריז בגשם וביקרנו בטאג` מאהל בזמן שקיעה. החזקנו את מגדל פיזה שלא ייפול, צילמנו את כפות הרגליים על רקע חוף הים של קוסטה ריקה, איבדנו את הכסף בלאס וגאס, עשינו את הטראק למאצ`ו פיצ`ו, שתקנו עשרה ימים בדרמסלה, רקדנו בפול מון של קופנגן, השתכרנו באיביזה, שרנו עם מאה אלף מעריצים בסנטרל פארק ועשינו קעקוע של נמר בפורטוגל. הגיע הזמן למשהו אחר, כזה שלא מציינים בברושור מפהק של סוכנות נסיעות.
העולם מציע הרבה מקומות אליהם אפשר לנסוע, אבל בחופשה הבאה אפשר פשוט לנסוע: להשכיר רכב (עדיף אדום עם גג נפתח ורמקולים שמתחרים רק ברעש של המנוע), לעלות על הכביש הכי יפה בעולם, לשים את המוזיקה שאנחנו אוהבים ופשוט לנסוע בלי להגיע לעוד אתר תיירות. דמיינו את זה: ארבע אחר הצהרים בדרום דקוטה, נוסעים מערבה לכיוון השמש, היא כל הזמן שוקעת אבל לא הולכת לשום מקום. ברדיו המקומי בדיוק משדרים מרתון שירי בוב דילן, מסביב שדות חיטה אינסופיים והאופק לא נראה באופק. בתחנת הדלק עוצרים להתרענן, נכנסים לאכול ולשתות בדיינר מקומי בפוזה של בוני וקלייד מכפר-סבא. המלצר אומר שעד העיר הבאה יש עוד שלוש שעות נסיעה. קטן עלינו. נכנסים לרכב וחוזרים לקרוע את הכביש. בדרך אפשר לפתוח את החלון וכמו כלבלבים להוציא את הראש (ואפילו את הלשון), להרגיש את הרוח מכה בפנים, לשים רגליים על הדש-בורד ולהימתח על המושב. ככה יום ועוד יום, הנופים מתחלפים, מזג האוויר משתנה, השיחות מתארכות והאינטימיות בתוך הרכב רק מתגברת.
בלילה אפשר לישון במלונות, מוטלים צדדיים, אתרי קמפינג מסודרים או פשוט לעצור בחניונים שמציעים הכבישים המהירים – להשכיב את המושבים ולהירדם, לפחות עד שנהג משאית עצבני יצפור לנו מארש של “בוקר טוב” כי בלילה חסמנו אותו בלי לשים לב. אספלט על הבוקר יכול להיות נעים לא פחות מריח של ארוחת בוקר קונטיננטלית, הכול תלוי בשאלה אם אנחנו מוכנים להרפתקה הזו. וזה גם היתרון המשמעותי ביותר בנסיעה על כבישי העולם – חבילת הרפתקאות בסגנון הכול כלול מגיעה אוטומטית עם הטיול הזה: שוטרים שיעכבו, פנצ`רים שיעצבנו ועוברי אורח מעניינים שאפשר למצוא רק בדרך לשום מקום יעזרו להשלים את החוויה. כשנחזור וישאלו לאן נסענו, נוכל פשוט להגיד שנסענו.
אז כביש 6 נחמד, גם כביש הערבה לא רע, אבל כדור הארץ העגול והגדול מציע לא מעט כבישים יוצאי דופן עם נוף עוצר נשימה שרק מחכים שיחרשו אותם. הבלוג מביא לכם כמה מהכבישים היפים, המרתקים והחווייתיים ביותר עבור מסע בדרכים. יאללה, תנו גז.
הכביש האמריקאי המפורסם שנסלל לאורך 883 ק”מ של צוקים שמשקיפים על האוקיאנוס השקט מציע לטרוף את חופי קליפורניה בלי להכניס חול לרכב. לא מדובר באוטוסטרדה מהירה אלא בדרך מתפתלת שיורדת מצפון מערב ארה”ב, עוברת בין עיירות קטנות, יפות ולרוב גם עשירות, כמו סנטה קרוז, סאן סימיון, כרמל (שקלינט איסטווד כיהן כראש העיר שלה!), מונטריי ועוד. אם נוסעים מצפון לדרום רואים מימין חופי גלישה מרהיבים, חותכים את גשר הזהב של סאן פרנסיסקו, נתקלים באלפי אריות ים שרובצים על החוף בתקופת הרבייה ומקנחים בלוס אנג`לס. לא רע לחתיכת אספלט.
כביש 40 ארגנטינה:
אחת הדרכים הארוכות בעולם המשתרעת לאורך 3000 מיילים ומחברת כ-20 פארקים לאומיים ולא מעט מאתרי התיירות החשובים של ארגנטינה. כביש 40 עובר דרך אינספור רכסים של הרי האנדים, הגבוה בהם מגיע ל-4895 מטרים ונחשב למקום הגבוה בעולם בו עובר כביש ארצי (וכאן הביטוי “עוצר נשימה” הוא גם אזהרה של מחסור בחמצן). בקיצור, וכמו שאומרים בספרדית – בומבה.
“דרך האוקיאנוס הגדולה” אוסטרליה:
אוטוסטרדת חוף הגלישה של היבשת האוסטרלית נבנתה בין שתי מלחמות העולם, נמשכה 16 שנה, ובוצעה תוך שימוש במעדרים, כפות ודינמיט. התוצאה: 151 מיילים שווים ביותר. זוהי דרך מרהיבה שעוברת בצמוד לאוקיאנוס, מציעה נוף של כמה מקווי החוף היפים בעולם ולא מעט אטרקציות תיירותיות לאורך הדרך. יערות גשם, חופים, צוקים ומדוזות, אם הגעתם לאוסטרליה – אל תוותרו על הדרך הזו.
כביש לה–מנאלי הודו:
צריך לנסוע שם כדי להאמין, ועדיף להאמין במשהו כדי לנסוע שם. כי לא מספיק שתאלצו לנסוע לאורך רכס ההימלאיה העצום והמתפתל, תחצו את ההרים הגבוהים בעולם (רק בין יוני לאוקטובר כאשר אין גשם שיסחף אתכם מטה), ותעשו זאת בין נהגים הודים תזזיתיים ואופציה לא רעה למחלת גבהים – אתם הולכים לעשות זאת בצד שמאל. אם תצליחו (ובמקרה זה עדיף להצליח) – מצפה לכם חוויה של פעם בחיים.
כביש קלגרי-באנף קנדה:
רכס הרי הרוקים הקנדים הוא אחד האזורים היפים בעולם, והוא מציע דרך נפלאה ופתלתלה לראות אותו מבפנים ובמחוץ. הנסיעה לאורך 144 המיילים שלו היא חלום: שדות קרח, הרים מושלגים, יערות מחטניים, אגמים צלולים, כל הדרך מהעיירה קלגרי לפארק הלאומי באנף נראית כאילו נלקחה מאגדה על ממלכת שלג קסומה. עם המוזיקה הנכונה יש סיכוי שלא תתעוררו, והסיכוי היחיד לפקק תנועה כאן הוא אם דב מקומי יירדם על הכביש. סעו לאט.
